קבענו להיפגש בבית הקפה הקבוע שלנו, במקום אשר הוזמן מראש. ביקשנו לשבת מול המזח, אבל הסתפקנו במקום צדדי אשר פנה דווקא אל הבר, לפחות לא נאלצנו להשקיף אל עבר החנייה העמוסה.
שתי חברות ונושאים רבים לשיחה. כפי שאנו נוהגות תמיד בפגישותינו הקבועות, גם הפעם לא נחנו לרגע, מתפעלות מיכולת הניתוח שלנו, מהראייה החדה, מהיכולת לתפוס רגעים כאלו ואחרים אצל הזולת, מתוך הנחה ברורה שאנו בוחנות כליות ולב, ערות לכל מבט תועה או הגיג קטן שחמק לו מפי אחד היושבים לצדנו. אנחנו אוהבות אנשים, ביקורתיות מה, אך יש לנו יכולת מופלאה להתחבר לכל מי שנקרה בדרכנו, במקרה או שלא.
התיישבנו זו מול זו, מודעוֹת ודרוכות למפגש ולמה שיקרה בעקבותיו. מתוך חיבור אמתי וכן לעשייה שלי בתחום החברתי ולזו בתחום עריכת הדין של חברתי המלומדת, העפנו מבט לצדדים וסקרנו במהירות את הסועדים שלצדנו. הזמנו את ארוחת הבוקר השגרתית והמוכרת של כל אחת מאתנו. לחם כפרי, בלי ירוקים, בלי טונה.
משמאלי ישב זוג צעיר אשר סעד את ארוחת הבוקר, משמאלה של חברתי ישב זוג מבוגר יותר, שאכל שלוש ביצי עין, סלט טרי ופנקייק לקינוח. היא יצאה לפנסיה לא מזמן, הילדים גדלו והם ביחד למעלה מארבעים שנים.
לפתע, נשמע קול רעש וניפוץ של צלחת. האישה הצעירה אשר ישבה משמאלי התמוטטה על הספה שבה ישבה ומבטה לא זע. הצלחת ובה הירקות החתוכים דק דק התנפצה לרסיסים על הרצפה.
מנהל המקום, המלצרים, אנחנו ואנשים נוספים, הצענו מיד להזמין אמבולנס. הבחורה התעוררה תוך שניות ספורות ונראה שחזרה לעצמה. היא לא זכרה דבר. בן זוגה הסתכל עליה ועלינו, והפטיר כלאחר יד שהם אמורים לנסוע לחופשה בבית מלון.
הבחורה שפשפה את ידה השמאלית וניכר היה שאיננה מרוכזת דיה כדי להבין מה קורה סביבה. כמו לא קרה דבר, המשיך בן זוגה ללגום בנחת ממיץ הגזר הסחוט, מדי פעם סימן בידיו, כמחווה של רצון טוב, לעבר הפשטידה שאותה לא אכלה.
כמה מבאֵי המקום ניגשו אליו והסבירו לו שייתכן ומדובר באירוע מוחי. הוא אמר "תודה" והמשיך לאכול את ארוחת הבקר שלו באדישות. חלפה חצי שעה והם עדיין היו שם. היא נראתה המומה ובלתי מרוכזת. הוא אכל ודיבר.
כשקמו לבסוף מכיסאם, הציעה לו חברתי שיאחז בידה של בת זוגו, שמא תיפול. הוא שלף את הארנק, שילם על הארוחה ומיהר לצאת. היא הלכה אחריו, לבד. הם יצאו.
חשבנו על דא ועל הא, על הפשטידה המיותמת, על הרגע שבו תוכניות משתנות באחת בגלל נפיצות של רגע לא מתוכנן. תהינו על הלבד ומה זה בכלל ביחד.
קטונו מלהבין.
