נאומים

אות הוקרה ע"ש ליאון צ'ארני ז"ל מוענק לעו"ד דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

עו"ד דינה זילבר, מומחית בתחומי המשפט החוקתי והמנהלי. בעלת תואר שני מחקרי במשפטים אותו סיימה בהצטיינות באוניברסיטת תל אביב.   

עבדה כפרקליטה בכירה במחלקת הבג"צים, במהלך שש עשרה שנים בהן יצגה את המדינה בכ-1,600 עתירות .

לדבריה, "ירידה של קומה אחת בלבד", עם מינוייה לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לפני כחמש שנים, פתחה בפניה "עולם חדש לחלוטין".

עו"ד זילבר - האישה הראשונה בתפקיד ראש מחלקת משפט ציבורי - מנהלי, אחראית מתוקף תפקידה על גיבוש וקביעת מדיניות, ליווי הליכים משפטיים ותהליכי חקיקה המגנים על שלטון החוק בכל הקשור לנושאים מנהליים, טוהר המידות בשירות הציבורי ובשלטון המקומי, סוגיות חקיקה בתחום הביטחון בשטחים ועוד.

בבואנו להעניק את אות ההוקרה מתייחסות אנו בפורום דבורה למספר קריטריונים:

תרומה חברתית - קידום ערכי ישראל כמדינה דמוקרטית.     

 ערכיות - דמות שפועלת לקידום נושאים חברתיים/ מדעיים /מדיניי

.ייצוג - דמות הפועלת במרחב הציבורי באמצעות דיבור כתיבה ועשייה

עדכניות - דמות שפועלה רלוונטי למתרחש בחברה

       השראה - דמות שיכולה להעניק השראה לנשים נוספות

אין ספק שעו"ד דינה זילבר עונה באופן ראוי ומקיף על קריטריונים אלה:

עו"ד זילבר היא משפטנית בולטת, שניחנה ביושרה מקצועית, רגישות ותפיסה משפטית מיוחדת. חותרת לשינוי נורמות ותפיסות עולם שהשתרשו, קובעו ולעיתים הופכות  חלק בלתי נפרד משגרת היומיום במדינת ישראל, שגרה   אשר לא תמיד מקדמת את עקרונות הדמוקרטיה וחופש הביטוי בחברה הישראלית, וכזו שעדיין מדירה נשים מלבוא לידי ביטוי בשטחי עשייה רבים במרחב הציבורי.

מורשת השופט אהרון ברק, לפיה גם "דיבור נקלה ובזוי חוסה תחת כנפי חופש הביטוי",  משמשת "נר לרגלייך" ובהתאם לכך, הרי שהמוניטין האקטיביסטי אותו צברת בנושא הדרת נשים באירועים ציבוריים, מהווה מודל להשראה, דבקות ודווקנות.  פעילותך ללא ליאות לקידום ערכים שוויוניים בין נשים לגברים מדברת בעד עצמה במובן של הסתכלות אחרת על המרחב הציבורי, מתוך מקום של הכרה וכבוד לשני המינים גם יחד.

בשנים האחרונות פועלת עו"ד זילבר במלא המרץ, בכל נושא הקשור להפרדה מגדרית, "הדרת נשים", לאחר שמונתה ע"י היועץ המשפטי הקודם (עו"ד וינשטיין) כאחראית על יישום דו"ח משרד המשפטים (2013), לפיו נאסר על רשויות ציבוריות לארגן אירועים בישיבה נפרדת או בהפרדה אחרת כלשהי.

 עשייה זו גורמת לא פעם  להרמות גבה והתנגדויות מצד גורמים שונים לאור שיקול הדעת המשפטי אותו מפעילה בהתייחס לאירועים המתרחשים חדשות לבקרים במרחב הציבורי - האזרחי והצבאי כאחד.

להלן כמה דוגמאות: 

·        מכתב לרמטכ"ל והפרקליט הצבאי הראשי בעניין אל"מ עופר וינטר, מח"ט גבעתי אשר העדיף לסיים את מבצע "צוק איתן" בערב עם זמר ולא זמרת משיקולי דת והדרת נשים.  וכך כתבה - "מתן הכשר על ידי דרג פיקודי בכיר ביותר לפרקטיקה של הדרת נשים, לפרקטיקה של הקצנה ובידול באירוע של חטיבת גבעתי, שסימלה מאז ומתמיד את "כור ההיתוך" של החברה הישראלית, פוגע ברגשותיהם של חיילים וחיילות רבים ואף של מעגלים רחבים בחברה הישראלית האזרחית המשקיפים בדאגה על המרחבים הציבוריים המשותפים ההולכים ומתכרסמים".

·        פנייה ליו"ר ועדת הבחירות, שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן, בעקבות פרסומים שעלולים, לטענתה, להוות הפעלת לחץ פסולה על נשים חרדיות להימנע מפעילות פוליטית. לדבריה, רב המזוהה עם "יהדות התורה", פנה באיומים לנשים שייפנו למפלגה שאיננה ש"ס או יהדות התורה. על פי האיומים של הרב, אישה שתפעל בניגוד להוראתו ותפנה למפלגה שאיננה בהנהגת הרבנים, תישלל ממנה כתובתה, תיפגע פרנסתה וכן ילדיה יוצאו ממוסדות הלימוד החרדיים.

בפנייה ציינה עו"ד זילבר - "איום על נשים חרדיות שלא לממש את זכות הבחירה הקנויה להן בהיותן אזרחיות המדינה, הינו מעשה שאין להשלים עמו. יש לגנות בחומרה מעשה פסול זה, תוך העברת מסר ברור וחד-משמעי למפלגות ולציבור בכללותו, בדבר נפסדותו לצד הצעדים הפליליים אשר עשויים להתלוות אליו".

·       תלונה למועצה להשכלה גבוהה על כך שאוניברסיטת בר-אילן מנעה שירת נשים בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

·       פנייה לעיריית תל אביב, לפיה אסור היה לה להתיר את האירוע (שבוטל) "מרימים לכיפור" שעמותה ביקשה לקיים בכיכר רבין, מאחר שרק גברים תוכננו לשיר בו.

·        קביעה כי חופים נפרדים עלולים לגרום להדרת נשים.

עו"ד זילבר קבעה "כי חופי ים נפרדים לציבור הדתי והחרדי, הפועלים במתכונת של שעות רחצה נפרדות לגברים ולנשים, עשויים "להביא לפגיעה בלתי מידתית בחופש התנועה ובזכות לכבוד של בני המין שאינם מורשים לעבור". זאת, בתשובה לפניות של המרכז הרפורמי לדת ומדינה ושל שדולת הנשים, שקיבלו תלונות לפיהן בחופים הנפרדים בבת ים ובהרצליה נאסר על גברים ונשים לעבור בשולי רצועת החוף ובטיילת הסמוכה בימי הרחצה המיועדים לבני המין השני.

עו"ד דינה זילבר אינה עוצרת, אלא פועלת וממשיכה לקדם את עקרונות התפיסה המקצועית והמשפטית בכל הנוגע לשוויוניות בין נשים לגברים,  חרף  התנגדויות רבות, ביקורת בלתי פוסקת, ואף צמצום סמכויותיה לאור מה שהיא מייצגת ומאמינה. סמכויותיה של עו"ד זילבר קוצצו ע"י יועמ"ש הממשלה  עו"ד אביחי מנדלבליט, בכל הנוגע לאכיפת החוק ביהודה ושומרון.

כמו כן, בסוף אוגוסט 2017 צמצמה הממשלה את סמכויותיה של עו"ד זילבר בנושא מגדר והעבירה אותם למשרדי הממשלה העוסקים בנושא, ובדגש לרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשיוויון חברתי.

עם זאת, הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי תמשיך לשאת באחריות מטעמו, "לטיפול בהיבטים המשפטיים העקרוניים הקשורים בנושא".

לאחרונה העלתה עו"ד זילבר הילוך, מהבעת דעה על מקרים בודדים להתייחסות נרחבת בכל הקשור לתרבות היהודית לפיה "אירוע ציבורי המוגדר כנפרד או שקיימת בו מחיצה בין גברים לנשים, או אירוע שמיועד אך ורק לגברים או שמופיעים בו רק גברים - אינו ראוי לתקצוב ואסור לו להתקיים במרחב הציבורי".

עו"ד דינה זילבר,

אות הוקרה זה מוענק לך היום על היותך "עמוד האש לפני המחנה".

בזכות מאבקך הבלתי פוסק לגיבוש תפיסות וערכים דמוקרטיים נוספים במדינת ישראל, העוסקים במניעת הדרת נשים במרחב הציבורי.

את מקור השראה לאמונה בלתי פוסקת בדרכך המקצועית, אותה גיבשת, כדרך המפלסת נתיבים למקומות חדשים, על אף הקושי וההתנגדויות מצד גורמים לא מעטים.

את מהווה דוגמא ומופת לנשים הפועלות ללא הרף למען קידום נושאים עקרוניים ומשמעותיים, "פורצי דרך" בהוויה הישראלית - החברתית, הביטחונית, הציבורית. 

נשים הפועלות מתוך שליחות אמיתית ורצון עז לחולל שינוי למען החברה הישראלית.

ראויה את להוקרה בשל עשייתך הייחודית והאמיצה.

הינך מוזמנת אל הבמה.

אות ההוקרה של "פורום דבורה" - פורום נשים במדיניות חוץ וביטחון - ע"ש ליאון צ'ארני ז"ל מוענק לרב-גונדר בדימוס, עו"ד עפרה קלינגר.

רב-גונדר בדימוס, עו"ד עפרה קלינגר, בעלת תואר ראשון במשפטים - אוניברסיטת תל- אביב, תואר שני במדע המדינה - אוניברסיטת חיפה, בוגרת המכללה לביטחון לאומי.

התגייסה לשירות בתי הסוהר בשנת 1989, כעורכת דין, מבין הראשונות שעבדו בלשכה המשפטית של שירות בתי הסוהר, לימים מונתה לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי של הארגון. במהלך שירות של 29 שנים, מילאה עפרה תפקידי מטה בכירים, ביניהם ראש מחלקת הסגל, ראש חטיבת הכליאה, בשנת 2011 קודמה לדרגת גונדר ומונתה לראש אגף האסיר.

בשנת 2015 מונתה לתפקיד נציבת בתי הסוהר, תפקיד אותו מלאה במהלך קדנציה מלאה של שלש שנים.

רב- גונדר בדימוס עפרה קלינגר, הינה הקצינה הראשונה שמונתה לעמוד בראש הארגון, מתוך סגל שירות בתי הסוהר לדורותיו.

הענקת אות ההוקרה על ידי "פורום דבורה" נקבעת מידי שנה בהתאם לקריטריונים מנחים המשקפים עשייה ייחודית הראויה להערכה והוקרה בזכות,

     תרומה חברתית - קידום ערכי ישראל כמדינה דמוקרטית

     ערכיות - דמות שפועלת לקידום נושאים חברתיים/ מדעיים/ מדיניים

ייצוג  -  דמות הפועלת במרחב הציבורי באמצעות דיבור כתיבה ועשייה

עדכניות - דמות שפועלה רלוונטי למתרחש בחברה

     השראה - דמות שיכולה להעניק השראה לנשים נוספות

רב - גונדר בדימוס עו"ד עפרה קלינגר עונה באופן ראוי ומקיף על קריטריונים אלה:

עפרה קלינגר היא מפקדת נחושה וחדורת תחושת שליחות לקידום  ויישום תפיסות ניהול מתקדמות בארגון בטחוני, לצד הובלת תהליכי שינוי הן בקרב הסגל והן בהתייחס לאסירים, בעלי משמעות עכשווית ועתידית, ברמה החברתית, המדינית והלאומית.

עפרה הובילה את תחום הכליאה במדינת ישראל למחוזות חדשים.

·    בתקופת כהונתה נערכה עבודת מטה והושקעו משאבים לחיזוק משימות הליבה של הארגון, על ידי הגברת אמצעי הביטחון בתוך מתקני הכליאה ומחוצה להם, לטובת סגל הסוהרים, האסירים והקהילה.

בהתאם, הוקמו מערכי מודיעין במסגרת חלופות הכליאה, כדוגמת עבודות שירות, על מנת לעקוב ולפקח מקרוב על אלו שנדונו לשירות במסגרת הקהילה.

·    תנאי הכליאה, מערך הטיפול והשיקום של האסירים והעצורים במדינת ישראל שופרו, ביניהם - פתיחת "בית המעבר" בבית סוהר גבעון, המנוהל באופן נפרד מבתי הסוהר במתחם, בדגש על אוריינטציה קהילתית ושיתוף פעולה עם החברה מחוץ לבית הסוהר.

כן הוקמה יחידה המטפלת בקיצור ההליך הבירוקרטי הנדרש לשחרורם המוקדם של אסירים השפוטים למאסרים קצרים, אלו מהווים כ- 50% מכלל האסירים הפליליים השפוטים בבתי הסוהר במדינת ישראל.

עפרה העלתה את הארגון מדרגה נוספת ברמה הלאומית והבינלאומית

·    לראשונה הונח זר שב"ס בטקס הממלכתי לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל במעמד נשיא המדינה וראש הממשלה.

·    שירות בתי הסוהר אירח לראשונה כנס נציבים בינלאומי, לרגל חגיגות השבעים למדינה בו השתתפו 41 נציגים מ- 19 מדינות.

·    הוקמה קבוצת עבודה במסגרת ארגון ה- ICPA בנושא אחזקה וניהול טרוריסטים בבתי סוהר.

בתקופת כהונתה קודמו 42 נשים ושולבו במערך המטה והשטח בתחומים מגוונים, לרבות מבצעיים, הבכירות שבהן השתלבו בסגל הפיקוד הבכיר של שב"ס והן משפיעות ומותירות חותם על התנהלות הארגון ואופיו גם בימים אלו.

מבין הבולטות שבהן - מונתה לראשונה סגנית מפקד מחוז, כיום הינה בדרגת גונדר. כן מונו 7 קצינות בדרגת תת גונדר: יועצת משפטית, ראש מנהל משאבי אנוש, ראש מנהל הדרכה, ראש מנהל תמיכה לוגיסטית. וכן - ראש חטיבת הכליאה, ראש חטיבת התקון ב, שלש נשים קודמו לתפקיד ניהול בית סוהר, ו- 9 לתפקיד סגנית מפקד בית סוהר.

עפרה שמה דגש על טיפול בסוגיות חברתיות בוערות באמצעות יוזמות חדשות ומתן פתרונות טיפוליים ושיקומיים לאסירים - למען שילובם המחודש והנורמטיבי בחברה לאחר שחרורם.

·    הורחבה פעילות יחידת "צור" הפועלת בקהילה כיחידת פיקוח על עברייני מין, כאשר היחס בין סך המפקחים לאסירים המשוחררים הוקטן.

·    נוספו תקנים ליחידות טיפוליות העוסקות בטיפול באסירים השפוטים על אלימות במשפחה, כן נפתחו מחלקות נוספות המיועדות לטיפול בנושא הסמים.

·    הוקמה מסגרת מחקרית הפועלת בשיתוף עם האקדמיה, לביצוע תהליכי למידה ופיתוח מערכי התערבות וטיפול לאסירים, המצויים בהלימה למחקרים המתבצעים בארץ ובעולם.

·    הוקם פרויקט ייחודי בבית סוהר חרמון, בדומה לפרויקט דומה הקיים מזה שנים בארצות הברית על פיו אסירים מטפלים בתוך התאים בכלבי שירות הבטחון "שיצאו לפנסיה עקב מצבם הפיסי כחלק ממערך טיפול התערבותי - שיקומי.

עפרה קידמה והובילה תהליכים סדורים המשקפים נאמנה את מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית וערכית הפועלת רבות להטבת תנאי המחייה של האסירים ודאגה לרווחתם ובריאותם.

·    הוקמה מנהלת לטיפול בהרחבת מרחב המחייה לאסירים, חלקן של התוכניות מצוי בשלבי מימוש - בהם אגפים ישנים עוברים שיפוץ, נבנים חדשים, כן אושרה הקמת מתקני כליאה נוספים במתחם מגידו.

·    מערך המזון לעצורים ואסירים המצויים בבתי המעצר שופר, כן אויש ענף פסיכיאטריה ונחנכה מרפאת מומחים בבית סוהר רימונים. 

בתקופת כהונתה נדונה וטופלה תוספת השכר בגין אי קביעות, לסוהרים וגמלאים, כאשר לאחר עבודת מטה מקצועית ומעמיקה לצד מאבקים רבים אושרה תוספת רטרואקטיבית על ידי הממשלה, זאת לאחר מאמצים בלתי פוסקים שהתנהלו במשך 12 שנים קודם לכן, ללא כל תוצאה.

רב- גונדר בדימוס, עו"ד עפרה קלינגר,

אות הוקרה זה מוענק לך היום על היותך חדורת אמונה, יוזמת ומניעה, חולמת ומממשת רעיונות ותכניות אשר הותירו חותם לשנים רבות על ההוויה החברתית, הביטחונית והציבורית במדינת ישראל.

בזכות פיקודך על שירות בתי הסוהר בתקופה מאתגרת ורבת תהפוכות, ניהול המושתת על תפיסות וערכים המשקפים נאמנה תרומה לחברה הישראלית ובעיקר לאלו המצויים בשוליה.

הינך מהווה מקור השראה לנשים המתמודדות יום יום עם סוגיות אנושיות ומקצועיות מורכבות לצד אתגרים אישיים, אותן חווית במלא העצמה ויכולת להם בנחישות, כח וזקיפות קומה.

עפרה,

תחושת השליחות, האמונה בדרכך המקצועית, רצונך העז לשנות ולקדם תהליכים ומטרות.

עשייתך ללא לאות למען הזולת, לצד יכולת אופטימית מדהימה שאפשרה הצלחה ועמידה במשימות ובמטרות שלקחת על עצמך - ראויה להערכה והוקרה מיוחדת.

הינך מוזמנת אל הבמה.

התאריכים, השמות המספרים...

נדמה כי עם השנים, ממשיך ומתמלא, הולך ומתחזק, הזיכרון הקולקטיבי שלנו על מאגריו. עוד עדות אישית, סיפור אנושי, פיסות מידע,כך, כדי להבין יותר את מה שאי אפשר להבין באמת.

המוזיאון היהודי בפראג, משלחות הנוער ו"מצעד החיים" בפולין, פרוייקט "גביית העדויות" של סטיבן שפילברג ומוזיאון השואה בוושינגטון הינם חלק מהרצון לשמר, לדעת, לכבד, לזכור ולהרגיש חלק- גם מחוץ לגבולות מדינת ישראל.

היום, כמעט שישה עשורים אחרי, ההיסטוריה של אז, מחוברת להוויית המציאות הישראלית היומיומית.

יום הזיכרון לשואה ולגבורה נושא בתוכו אובדן, כאב וקושי להבין ולקלוט, לצד מלחמת השרדות, מאבק וחיפוש המשמעות במובן האישי, הדתי והלאומי.

דור ניצולי השואה מתבגר, הולך ומתמעט, לצידו מתחזקים נצחון הרוח, החזון, המורשת והאמונה,כי בכוחות משותפים נעמוד בפני המציאות ונוכל לה, כדי להמשיך ו"להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון ירושלים".

אנו מרכינים ראשנו ומוקירים את זכרם של ששת מיליוני קורבנות השואה ולוחמי הגבורה.

יהי זכרם ברוך.

טקס הוקרה והצדעה לקצינים בני העדה הדרוזית